גיל ההתבגרות

איך מדברים עם ילדים על לחץ חברתי?

״כולם עושים את זה״ אינו רק תירוץ. מאחוריו נמצא צורך אמיתי להשתייך. איך מנהלים שיחה שמכירה בקושי וגם שומרת על גבולות?
רותי רבינוביץ׳5 באוגוסט 20263 דק׳ קריאה
פעילות חוץ עם בני נוער

״אבל כולם עושים את זה.״

זה משפט שהורים שומעים סביב בגדים, טלפונים, רשתות חברתיות, מסיבות, אלכוהול, קבוצות ווטסאפ ועוד הרבה נושאים.

התגובה הראשונה של ההורה יכולה להיות:

״לא מעניין אותי מה כולם עושים״

אבל עבור ילד או מתבגר, השייכות לקבוצה חשובה מאוד.

התעלמות מהצורך להשתייך אינה מעלימה את הלחץ. היא רק גורמת לילד להרגיש שההורה אינו מבין את העולם שבו הוא חי.

לחץ חברתי אינו תמיד ישיר

לפעמים אף אחד לא אומר לילד במפורש מה לעשות.

מספיק שהוא רואה מה כולם לובשים, למי יש טלפון חדש, מי מוזמן, מי נשאר בחוץ ואיזה תוכן מקבל תשומת לב ברשת.

הילד עשוי לשנות את ההתנהגות שלו כדי לא להיות שונה.

לכן שיחה על לחץ חברתי אינה צריכה להתמקד רק בשאלה אם חבר הכריח אותו לעשות משהו.

כדאי לדבר גם על התחושה שצריך להתאים את עצמך כדי להשתייך.

להתחיל מסקרנות

במקום לפתוח בהרצאה על סכנות, אפשר לשאול:

״מה קורה אצלכם כשמישהו לא רוצה לעשות משהו שהקבוצה עושה?״

״איך יודעים מה מקובל ומה לא?״

״קרה שחשבת אחרת מכולם ולא היה לך נעים לומר?״

שאלות כאלה מאפשרות לילד לדבר על מצבים בלי להרגיש שהוא עצמו עומד לחקירה.

לא למהר לזלזל בקבוצה

כאשר ההורה אומר:

״החברים האלה לא שווים כלום״

הילד עלול להרגיש שהוא צריך לבחור בין ההורה לבין החברים.

גם אם יש להורה ביקורת אמיתית, כדאי לדבר על התנהגות מסוימת ולא לבטל את כל הקשר.

אפשר לומר:

״אני מבינה שחשוב לך להיות חלק מהקבוצה. יחד עם זה, מה שקרה שם מדאיג אותי, ואני רוצה שנחשוב איך אפשר להגיב.״

לדבר לפני שהמצב מתרחש

שיחות על לחץ חברתי יעילות יותר כאשר הן אינן מתקיימות רק אחרי אירוע.

אפשר לדבר מראש על מצבים אפשריים:

מה עושים אם במסיבה מציעים אלכוהול?

איך מגיבים אם מישהו משתף תמונה פוגעת?

מה אפשר לומר כשלא רוצים להשתתף באתגר ברשת?

מי האדם שאפשר לפנות אליו אם מרגישים לא בטוחים?

תרגול מראש נותן לילד משפטים ואפשרויות ברגע שבו קשה לחשוב.

לעזור לילד לזהות את הקול שלו

אפשר לשאול:

״איך אתה מרגיש אחרי שאתה עושה את זה?״

״זה מתאים למה שחשוב לך?״

״היית בוחר בזה גם אם החברים לא היו שם?״

המטרה אינה לצפות שהילד תמיד יעמוד מול הקבוצה ללא קושי.

המטרה היא לעזור לו לזהות מתי הוא פועל מתוך בחירה ומתי מתוך פחד להישאר בחוץ.

גבולות בנושאי סיכון

הבנת הלחץ החברתי אינה אומרת שההורה צריך להסכים לכל החלטה.

בנושאים של בטיחות, אלכוהול, אלימות, פגיעה באחר או חשיפה מסוכנת ברשת, נדרש גבול ברור.

אפשר להיות אמפתיים לצורך להשתייך ועדיין לומר:

״אני מבינה למה קשה להיות היחיד שלא משתתף. יחד עם זה, זה גבול שאנחנו כהורים לא מסכימים לעבור.״

להיות כתובת גם אחרי טעות

ילדים לא תמיד יקבלו את ההחלטה שההורים היו רוצים.

חשוב שהילד ידע שגם אם טעה, הסתבך או נכנע ללחץ, הוא יכול לפנות להורה.

המסר צריך להיות:

״יכול להיות שנכעס ויהיו השלכות, אבל קודם כול נעזור לך לצאת מהמצב.״

ילד שחושש רק מהתגובה של ההורה עלול להסתיר דווקא ברגע שבו הוא זקוק לעזרה.

מרגישים שהנושא הזה מוכר גם אצלכם?

אפשר להתחיל בשיחה קצרה, להבין מה קורה ולבדוק איזו דרך יכולה להתאים לכם.

לתיאום שיחת הדרכת הורים
מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך
וואטסאפ